מעברים ושינויים הם תהליכים לא קלים, לא לנו המבוגרים ובטח שלא לילדים שלנו. אם אתם חוששים לקראת עלייתו של הילד לכיתה א', אם יש לך התכווצויות בבטן כשאת רק מדמיינת אותו נדרש לקרוא, ואם אתה לא לגמרי משוכנע שהוא מוכן לחוויה שכזו- יש לכם עוד מספיק זמן (כחצי שנה זה בהחלט מספיק...) עד שנת הלימודים הבאה, כדי להכין אותו כראוי לקראת הצפוי לו. לפניכם כמה דרכים שיעזרו לכם לעזור לילד להיות מוכן ובשל יותר.
ספרו לילד מה המשמעות של התחלת בית הספר
הסבירו לו באופן שהוא יוכל להבין את מה שצפוי לו בשנה הבאה. ילדים רבים לא לגמרי מבינים מה המשמעות של התחלת כיתה א', מלבד העובדה, שהם יזדקקו לילקוט, מחברות ועפרונות. ספרו לילד מה עומד להשתנות, עם אלו משימות הוא יידרש להתמודד, והציגו לו את כל היתרונות שבכניסה לכיתה א' תוך התייחסות למידת האחריות והעצמאות הרבה יותר שהוא יידרש להפגין ולחברים החדשים שהוא יזכה להכיר. אם אתם זוכרים כיצד הייתה עבורכם הכניסה לכיתה א', תוכלו לשתף את הילד בחוויות שלכם ולהפוך את כל השיחה לאישית יותר ומקרבת.
חשפו את הילד לאותיות ולמספרים
אם אתם דואגים, שמא ייקח לילד שלכם זמן רב יותר ללמוד את האותיות והמספרים, ופוחדים מההשפעה שתהיה לכך שהוא "יוותר מאחור" בהשוואה לחבריו לכיתה, תוכלו להקדים תרופה למכה ולהתחיל ללמד אותו כבר עכשיו את מה שהוא עתיד להתחיל ללמוד מאוחר יותר. הילד לא חייב לדעת לזהות כל מספר ולהכיר כל אות. מספיק שהאותיות והמספרים לא יהיו לו זרים לחלוטין, כדי שהוא יחוש בטוח יותר כאשר יפגוש בהם שוב בכיתה א' ויידרש לשלוט בהם בצורה מוחלטת. כדאי להפוך את לימוד האותיות והמספרים לחוויה של הנאה, במקום לפעילות לימודית, על-ידי שילוב משחקים ובאמצעות הכנסה של אלמנטים כיפיים נוספים לתהליך הלמידה. אפשר לקנות לילד מגנטים עם מספרים ואותיות, להצמיד אותם למקרר ולבקש ממנו להציג ספרה או אות מסויימת. בזמן הנסיעה במכונית לאירוע משפחתי תוכלו לבקש מהילד למצוא מילים שמתחילות באות מסויימת שהוא למד וכן הלאה.
לפתח את חוש האחריות של הילד
הבדל משמעותי בין הגן לבית הספר טמון באופי המסגרת, מבחינת הגבולות שהילדים נדרשים לעמוד בהם ומההיבט של מידת האחריות המוטלת עליהם. בגן, הילד הורגל לשחק כל היום, ואילו בכיתה א' פתאום הוא נדרש לנהל סביבת עבודה, לפתוח מחברת, לבצע תורנות בכיתה ולעמוד בזמנים. אם אתם רגילים לעשות הכל בשביל הילד שלכם, באופן כזה שהוא לא נוקף אצבע בבית ולא עוזר בתחזוקתו (גם ילדים בני 5 יכולים לעזור לערוך את השולחן ואפילו לקפל כביסה), ואם הוא רגיל לתזז אתכם ממקום למקום כדי שתביאו לו ותעשו לו- אנחנו ממליצים להתחיל להכין את הילד לכך, שבכיתה א' הוא יצטרך לגלות יותר אחריות, ויידרש "לראות" אחרים ולהתחשב בצרכיהם. הדרך הטובה ביותר לגרום לילד להבין זאת היא לא באמצעות הסברים, אלא במעשים. אם הילד מבקש שתביאו לו כוס מים בעודו צופה בטלוויזיה, הסבירו לו שעתה הוא ילד גדול, שהוא עומד לעלות לכיתה א', ושהוא כבר יכול לרדת למטבח ולקחת כוס מים בעצמו. שורה תחתונה, ילדים רבים שהוריהם עושים בשבילם הכל ומגוננים עליהם יתר על המידה מפתחים תחושת זכאות רבה ובטוחים שכל מה שהם מצפים לקבל, צריך להתבצע באותו הרגע. כדי שזה לא יקרה לילד כשהוא מתחיל את כיתה א', רצוי להתחיל בהדרגה להכין אותו לכך, שמה שהוא הורגל אליו עומד להשתנות.
הכינו את עצמכם לכיתה א'
הפעילות שלנו עם הורים גרמה לנו להבין, שפעמים רבות חוסר הבשלות של הילד לעלות לכיתה א' הוא למעשה חוסר מוכנות של ההורים לכך שהילד שלהם מתחיל את שלב בית הספר. במקרים רבים, ההורים עצמם חוששים, והם משליכים את כל הדאגות שלהם על הילד, בטענה שהוא אינו בשל מספיק.
נכון שהמעבר לכיתה א' יכול להציב אתגרים לילד, אך צריך לזכור שבסופו של יום מדובר במעבר טבעי, שכל ילד חווה ושמרבית הילדים צולחים אותו בשלום. מיותר לציין, שכאשר ההורים דואגים וחרדים מאופן ההשתלבות של ילד בכיתה א', הם הופכים את ה"עכבר" ל"פיל", מה שעלול להטריד את הילד, לא מאחר שהמחשבה על ללמוד לקרוא, לעשות שיעורי בית או להחזיק עיפרון מלחיצה אותו, אלא מכיוון שהוריו משדרים לו מסר שהוא לא מספיק חזק כדי לעבור את זה או שהם לא סומכים עליו. בטחו ביכולת ההסתגלות הטבעית שיש לילד שלכם, ולמדו לווסת את הרגשות שמציפים אתכם וגורמים לכם לדאוג יתר על המידה.
מוכנות לכיתה א' במרכז אמירים
אתם אתם מעדיפים להעביר את שרביט ההכנה של הילד לקראת בית הספר לאנשי מקצוע, כדי לוודא שהילד שלכם יהיה בשל לשינוי הצפוי והכניסה ל- א' תהיה רכה יותר - פנו אלינו. מרכז אמירים מציע מפגשי מוכנות לכיתה א' בקבוצות קטנות באופן חוויתי מאוד תוך טיפוח מיומנויות היסוד הנדרשות בכיתה א'. לקבלת פרטים נוספים, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו או להציץ בלינק הזה: http://www.mercaz-amirim.co.il/private-lesson/preparation-for-1st-grade
נאוה סלור, מייסדת ומנהלת את מרכז אמירים, יועצת חינוכית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית (CBT), מטפלת בטראומה דרך הגוף, מטפלת בריברסינג (נשימה מודעת). אני מזמינה אתכם ללחוץ כאן ולקבל בחינם טיפים לשיפור התקשורת עם הילדים ועם בית הספר .
